פנקייק – על אווריריות במחבת, מחבתיות אווריריות ופנקייקים פלאפיים

אלוהי האינטרנט מציעים לא לערבב את הבלילה מעבר למינימום הנדרש, ואוו הם צודקים. כשמשווים פנקייק שעורבב למוות עם פנקייק שעורבב רק כמה שחייבים אחד ליד השני, המעורבב יוצא כמו ספוג דק, דחוס ובצקי והשני, נפוח וגאה בעצמו, ובצדק.

שמתם על המחבת, יצא לכם יפה, לכו לדבר עם חברים. אל תהפכו את הפנקייקים המון פעמים, זה משטח אותם ובטח ובטח אל תלחצו עליהם עם התרווד (או איך שלא קוראים לזה). מה יותר אינטואיטיבי מזה שכשלוחצים משהו הוא נדחס? והפעם האינטואיציה צודקת בגדול.
בסוף, יש טיפים שמבטיחים לכם שהסוד הוא ללמוד להפוך את הפנקייק בעדינות ובזמן, זה לא משמעותי כמו הטיפים הקודמים, אבל יש אפקט. תהפכו רק כשיש כבר בועות גדולות כלואות בעיסה שלא נגעה במחבת- כלומר בצד שלמעלה.

למשקיענים: שכבות – אם אתם רוצים את הפנקייקים באותו מרקם אבל עבים אפילו יותר, שימו בלילה על המחבת, חכו רגע שתתמצק טיפה ואז תשימו עוד. במקום לנזול עוד לצדדים הבלילה הנוספת תתפשט מעל השכבה הראשונה (וזה עושה עיגולים חמודים בצד אחד של הפנקייק).
עוד אופציית משקיענים – תשתמשו ברינג, ואז אפשר לעשות את הפנקייקים כמה עבים שאתם רוצים, נשאר רק לבשל לאט עם מכסה ולנסות להפוך ולהפריד מהרינג.

פנקייקים צריכים להיות סמיכים כדי להישאר עבים, דמיינו גוש דייסה בבית תמחוי