לדר – רולאפס מפירות בלבד

תוצאות

מבחני טעימה עיוורת לא הצליחו להחליט בין יחס של 2/5 ל 3/4, אז איפושהו בין זה לזה זה הכי פחות נדבק לשיניים, הכי פירותי והכי נעים ללעיסה. זה אומר שאחרי הבישול (מתכון למטה) צריך לשקול ולהוסיף בערך 4 גרם סוכר לכל 10 גרם (או חצי…).

לצורך דיאטטי (מעט) יותר אפשר בלי, עדיין טעים רק צמיגי. 

כשמוסיפים יותר זה נהיה דביק וטעם קרמלי במקום פירותי. כשמוסיפים עוד מתחילות להיות בועות וקרום. 

כשמוסיפים ממש הרבה נהיה קסם, נהיה קרום פריך (כמו של בראוניז) והלדר נמתח כמו מוצרלה, דביק אך במידה. ציפוי מעניין לעוגה, צבע, טעם ומרקם שווים. יכול לבוא מעל משהו כדי לגוון מרקמים. בקיצור, עוד נחזור על זה (אבל לא לבד, סוכרי מדי)

הידעת?
התנור משמש אותנו רק לאידוי, פעם היו עושים זאת בשמש בחוץ, לכן הטמפרטורה נמוכה, לא רוצים כאן תגובות אפייה מורכבות, רק שיתאדו המים. כשיש הרבה מים אז הטמפרטורה של החומר לא יכולה לעלות מעבר לטמפרטורה שבה המים מתאדים (ולכן זה לא נשרף למרות החום הגבוה על האש). כשיש מעט מים, החומר יכול להתחמם בלי לחמם את המים שיתאדו ולהישרף, אז עוברים לתנור ב- 100 מעלות. מאה?

נ"ב, תאכל'ס אם רוצים פריך, תעשו בלי סוכר ודק דק דק, כי זה לא ממש קופא.